ברוך הבא לאתר של תבונה - חינוך חדש בישראל

רבות דובר ונכתב על הנושא של ילדים ותזונה. אנחנו רוצים לתת לך 8 נתונים חשובים בנושא.

נתון חשוב מס' 1

ילד שלא אוכל כהלכה, ומנסה ללמוד כשהוא רעב - גם אם הוא לא מרגיש כך באותו הרגע ובמקרים מסוימים אפילו יגיד לכם שהוא לא רעב – יתקשה בלימודים ויהיה עצבני ולא מרוכז. לפעמים התופעות נראות בדיוק כמו התופעות של בעיות קשב וריכוז והיו מקרים שבעיות קשב וריכוז אובחנו כ"הפרעה" כשלמעשה הבעיה הייתה בסך הכול בעיה של תזונה לקויה.

נתון חשוב מס' 2

גם ילד ש"אוכל", עלול לסבול מ"תת תזונה" - עם אותן תופעות שהוזכרו קודם - במידה והוא אוכל מזון לא תזונתי ובריא לגוף. הכוונה לאוכל זבל = Junk food ואוכל מלא בסוכר במקום בערכים תזונתיים ובריאים. כל האוכל המעובד, האוכל המהיר, הסוכר העודף, הקמח הלבן, אוכל מקופסאות שימורים, שקיות להכנה מהירה, החומר המשמר, צבעי המאכל ועוד, ועוד מזונות שהרכבם התזונתי לא רק ירוד אלא מלא ב"רעלים" במקרים מסוימים, לא תורמים לילד שלנו בכלל, אלא תורמים למצב של תת תזונה, למרות שנראה שהילד "אוכל".

נתון חשוב מס' 3

חלק מאיתנו בתור הורים, עושים טעות בעניין האוכל כשאנחנו מנסים לכפות על הילד לאכול. לילדים יש מנגנון רעב ושובע טבעיים ואם אנחנו נדאג שאוכל בריא, צבעוני, ובעל ריח מגרה יהיה זמין בשעות שנקבעו – הילד ייגש ויאכל עד שיהיה שבע. אין צורך להפוך את הארוחות לסימפוזיון של צעקות ( כמו שקורה במשפחות מסוימות ).

נתון חשוב מס' 4

הרבה ילדים "לא אוהבים" לאכול דברים מסוימים ומשום מה, אלה דווקא "הדברים הבריאים", ומעדיפים להישאר עם השניצל והצ'יפס. מתברר שלילדים יש טונות של מילים ומושגים לא מובנים שקשורים לאוכל. רעיון מצוין הוא להפוך את כל עניין האוכל לפרויקט הכרות עם מזונות חדשים ולהכניס בהדרגה מזון אחד או שניים חדשים בשבוע ולתת להם לטעום ולהתנסות בהם, ולהחליט לבד אם זה טעים או לא.חשוב להראות להם איך הירק נראה במצבו הטבעי, לפני שהוא הופך למרכיב לא ברור בתוך תבשיל - שאז רוב הסיכויים שהילד לא יהיה מוכן אפילו לטעום אותו.

נתון חשוב מס' 5

רוב הילדים אוהבים לבשל! זה נראה להם כמו משחק. אנחנו, בגלל לחץ הזמן והשלומיאליות שלהם "מגרשים אותם מהמטבח" בהתחלה, ואחר כך מתפלאים למה הם לא מוכנים להתקרב לאזור הזה. אוכל שהילד השתתף בהכנתו הופך "להיות שלו" והוא יאכל אותו ברוב המקרים.

נתון חשוב מס' 6

ישנם הורים שמשתמשים באוכל כמנגנון שליטה בילד, וגרוע מכך, כמנגנון של פרסים ועונשים. "אם תעשה כך וכך תקבל שוקולד....", "אם לא תאכל את הבשר והירקות לא תקבל קינוח...". בואו נגיד בשלב זה, שאנחנו מרחמים על הילדים שהוריהם משתמשים במנגנון זה כדי לגרום להם לעשות דברים. ילדים יעשו כמעט הכול בשביל הורה אוהב שדואג להסביר את עצמו. זכרו: לילדים יש המון דברים לא מובנים ומה שברור לנו מאליו – לא ברור להם. ברגע שהם מבינים וזה הגיוני להם = הם יעשו. שליטה בילד באמצעות אוכל הינה מתכון בטוח להפרעות אכילה בהמשך. זאת לא הדרך!

נתון חשוב מס' 7

עודף משקל והשמנה אצל ילדים זה דבר עצוב...

אם זאת הבעיה שלכם, כדאי להתחיל בפרויקט משפחתי משותף ולהפוך את זה לחוויה מתקנת. בתור ילדה שגדלה עם אמא שכל הזמן הסתכלה מה אני אוכלת והעירה הערות, אני יכולה לספר לכם שהתסביך הזה של האוכל ליווה אותי עד שנות ה-30 של חיי. אחר כך כשהפכתי לאמא בעצמי, ראיתי איך אני חוזרת על הטעות שלה עם הבנות שלי. הדבר לא נפתר עד שלא לקחתי את עצמי בידיים והפכתי את שינוי הרגלי התזונה בבית, לפרויקט משפחתי משולב של כל בני המשפחה מלווה בהסברים על הערך התזונתי של המזון ונתינת דוגמא אישית. עד היום אני מופתעת מהתוצאות הטובות שהשגנו כשזהר הבת שלי בת ה-11 מגיעה אלי עם פריט אוכל חדש ושואלת: "אמא, הדבר הזה בריא לגוף שלי או לא ? "

נתון חשוב מס' 8

ישנן המון אסכולות ( גישות ) בתזונה ולפעמים הדגשים שלהם נוגדים אחד את השני. יש תזונה לפי סוגי דם, תזונה צמחונית, תזונה עם דגש על אכילת חלבונים, תזונה לפי הרפואה הסינית העתיקה, ועוד...ואפשר לצאת מבולבלים לגמרי מכל העניין. אבל, ספק אם מישהו מביניכם יערער על העיקרון שאוכל תעשייתי ומעובד הוא הרבה פחות בריא מאוכל שהוא קרוב יותר למצבו הטבעי, ושהגוף חייב את אבות המזון כדי לשרוד כהלכה.

מילת האזהרה בנתון חשוב מספר 8 היא: הסוכר.

עודף הסוכר במזון שלנו במאה ה-21 הוא מעל ומעבר לכל פרופורציה למה שהגוף צריך במצבו הטבעי. כשאנחנו מדברים על סוכר אנחנו לא רק מתכוונים לסוכר לבן ששמים בקפה אלא לסוכר בכל צורותיו הגלויות והסמויות. גם קמח לבן נחשב "סוכר" כי הוא פחמימה ריקה שהופכת לסוכר בגוף, כמה דקות אחרי שאכלנו את זה. הסוכר הוא כנראה הרוצח מספר אחד בחברה של היום – עם כל המחלות שהוא גורם לטווח ארוך. התנהגות "פסיכוטית" נצפתה אצל ילדים לאחר אכילת סוכר מופרזת. שימו לב לעניין זה וגלו בעצמכם מה זה עושה לילד שלכם. אנחנו מאוד ממליצים להתעמק לבד בספרות בנושא הזה.