icon callus טלפון מוקד ארצי: 1-700-500-447

כניסה לאיזור האישי

התחבר לאיזור האישי שלך

  • שכחתם סיסמא?
innerPage 03

מאמרים וטיפים

הנתונים הטובים ביותר

הדבר שמאפיין מאוד את הדור שלנו הוא טכנולוגיה. ראיה מפוקחת תאמר שאנחנו הדור של העובדות והנתונים. במהלך 70 השנים האחרונות, העולם כפי שאנו מכירים אותו עבר שינוי מהקצה אל הקצה. מסוס ועגלה ועד לרכבים היברידיים. המדע והמחקר ביצעו את פריצת הדרך הגדולה ביותר שלהם ואנו מוצפים מידי יום בתגליות, מידע חדש, עובדות ונתונים.

כהורה אני מוצאת את עצמי שואלת כמעט מידי יום כיצד מסננים את כל המידע הזה. מי מבחינתי הוא גורם בר-סמכא אשר הופך את הנתונים האלה לנתונים המתאימים לי, שיהוו עמוד הטווח בו אחזיק בתוך שטף העובדות ואדע שהנתונים שיש לי הם גם יציבים וגם נכונים? וכך להפתעתי גיליתי כי תפיסת המציאות ויכולת הניתוח שלה היא המסננת הנכונה עבורי. מחקרים זה חשוב ומדע זה טוב, אך בשורה התחתונה מה שנכון לי, הוא מה שנכון ומה שעובד מאז ומעולם וימשיך לתקתק ולפעום. מה שתמיד עבד ותמיד יעבוד כנראה היא החשיבה ההגיונית. חשיבה זו מאפשרת לנו להצליח להגיע לכל מקום אליו נחפוץ, ובדיקת המציאות מגלה טעויות ומהי הדרך הנכונה, כי הכל הפיך והכל פתיר כל עוד שומרים על הראש ועל הלב פתוחים.

בנתונים כמו בכל דבר אחר חשוב להתחיל בהתחלה והאמת שהרבה לפני המדע והמחקר מגיעים המסורת והערכים, הדברים שינקנו בבית. אחד הערכים הבסיסיים עליהם מתקיימת החברה שהוא גם אחד הבסיסיים ביהדות ובעיני אף היפה ביותר בה, הוא 'אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך'. הנתון הזה הוא אחד המובילים בערכים שהילדים מקבלים בבית הספר ובבית ויש עליו כמעט תמיד הסכמה מלאה. ערך נוסף שהוא פועל יוצא ממנו לכל מי שבאמת כן ואמתי, הוא 'נאה דורש נאה מקיים'. ערך זה פותח אותנו אל העולם של תפקיד המבוגר בחיי הילד ולכך שדוגמה אישית היא דרך הלמידה הטובה ביותר. כהורים אנו נדרשים לבצע הרבה משימות עם ועבור ילדנו והילדים צופים בנו ולומדים את דרכנו בכל יום ובכל שעה. כשהם רואים אותנו עוזרים לאחר הם יעזרו גם ובשמחה וכשהם רואים אותנו מדברים על הדברים שבלבנו לפני שהם הופכים לדברים שמקשים על לבנו, גם הם יפעלו כך.

אולם מה קורה כשאנחנו במקום לחנך מענישים? מה קורה כשהילד מבקש משהו וכשאנחנו מסרבים הוא מתפרץ ובמקום להקשיב ולנסות להבין אנחנו מתפרצים גם? האם זו הדרך הטובה ביותר לקבל תוצאות? או שזו הדרך הבדוקה לשבור את רוחו של הילד ולקבל כניעה במקרה הטוב אם לא מרד בשלביו המוקדמים? ועוד שאלה, נוקבת לא פחות, אם אנחנו כועסים עליהם כי הם כועסים עלינו, האם אנחנו עומדים במצוות המשפט אל תעשה לחברך, במקרה הזה ילדך, את ששנוא עליך או לחילופין עומדים במצוות הנאה דורש נאה מקיים? במילים אחרות התפקיד של מי זה להגן על הילדים שלנו מפני הכעס וההרגלים שלנו? המחיר שאנחנו כהורים משלמים על השימוש בקלף "אני ההורה ומותר לי" הוא מחיר כבד. כי כמו שאמרנו קודם, הילדים מחקים את ההתנהגות שלנו. אנחנו שלימדנו אותם לפעול כך מלכתחילה מגדילים עשות והופכים את הילד שלנו מילד שהוא גורם חיובי על החיים שלו ולומד להחליט החלטות טובות היום ובעתיד, לילד שפועל איך שבא לו עד שחוטף צעקות ומפסיק, כלומר בוחן גבולות אינסופי, והגרוע יותר לאחד שכבר לא אכפת לו ואין לו מה להפסיד.

זה היה הרב קרליבך שאמר שמאחורי כל ילד מוצלח עומד הורה שמאמין בו. כאשר הילדים שלנו מצליחים ועובדים נכון אז הנתון הזה ברור לנו. אך המבחן האמתי לסובלנות שלנו מתחיל כאשר הדברים לא עובדים בדיוק כפי שהיינו רוצים. אחד הדברים שאני מלמדת הורים הוא ש"ילד הוא גבר או אישה שטרם הגיעו לצמיחה מלאה" ולכן "כל חוק שחל על התנהגותם של גברים ונשים חל על ילדים" (מתוך הספר 'איך לחיות ולעבוד עם ילדים'). אל לנו לטעות, אין כאן טענה לאנרכיה. אלא להיגיון בדרישות, בזכויות ובחובות וכל זה מותאם לילד, ליכולותיו ולגילו. ילד אשר מקשיבים לו חש אהוב. ילד שמסבירים לו מבין את העולם. אחת השגיאות הנפוצות היא להניח שהילדים עושים דברים כדי להכעיס או לעשות דווקא. אז לא, הוא לא מאחר כי הוא נהנה להציק אלא כי הוא לא למד עדיין לתכנן זמנים באופן יעיל ויש להמשיך ולהדריכו עד שיבין. עקרונית הילד לא עושה את הדברים נגדך הוא עושה אותם בעדו. ברגע שידע כיצד לפעול בדרך שגם תשמח אותך וגם תשמח אותו בוודאי שיבחר בזו. אני זוכרת כשהייתי בערך בת שש וטיילתי עם אמא שלי במרכז העיר. פתאום ראיתי משהו בצד השני ויצאתי בריצה למדרכה בצד השני. למזלנו הרב לא קרה דבר! אמא שלי השיגה אותי פנתה אלי והחלה להסביר ולהמחיש לי את הסכנה. יחד התבוננו במכוניות ובשקית שהייתה שם באמצע הכביש ומה קורה לה. לעולם לא אשכח עד כמה הרגע הזה היה עצמתי. הסובלנות של אמא שלי וההבנה שלה כי היו חסרים לי נתונים, הובילו לכך שמאותו היום אני נזהרתי בכל דרך ובכל כביש. לא היה צריך יותר מזה.

הנתון היציב שלי בהתבוננות על כל אדם ללא קשר לגילו, היה ויישאר ש"האדם בבסיסו הוא טוב והוא רוצה לעשות טוב. אדם אשר לא מצליח להיות מאושר ולעשות טוב הוא אדם אשר פשוט לא יודע איך" (מתוך ספר 'היגיון בחיים'). בדיקת ההגדרה של חינוך מגלה לנו שזה למעשה השילוב של הקנית ידע, מיומנויות וערכים. כלומר, ילד שלא מצליח ללמוד, כל שעליו לעשות הוא להשיג מיומנויות ואז יוכל להיות מאושר. נקודת ההשקה בין שני הנתונים האלו מפגישה אותנו עם אחת התופעות הנפוצות ביותר בחינוך בעולם המערבי והיא תופעת התיוג (השמת תוויות על ילדים) שהיא חלק בלתי נפרד מעולם זה. בעיני באותה מידה שלא ניתן לקרוא לחברה שלי שצריכה להפעיל את תוכנת הניווט כדי להצליח לצאת מהחניה שלה בבניין לרחוב, כבעלת "הפרעת התמצאות וניווט", כך לא ניתן לקרוא לילדים שרק צריכים כלים וידע כיצד לשפר את יכולת הקשב והריכוז שלהם, כבעלי "הפרעת קשב וריכוז". קשב וריכוז הן יכולות ואת זה אנחנו רואים ומשפרים מידי יום בסניפים השונים של 'תבונה'. יכולת זו, כמו כל יכולת אחרת יכולה להשתפר באמצעות אימון. כשם שאדם המחליט להתחיל לרוץ יש לו את היכולת הבסיסית שלו שממנה הוא עובד ומשתפר, הרי שילדים שלומדים היום יש להם את היכולת הבסיסית, וכאשר היא איננה מספקת, בעזרת עבודה ומאמץ ניתן בהחלט לשפר את המצב וליצור מצב חדש ואידיאלי וללא תיוגים.

אנחנו עמלים מידי יום על חינוך ילדנו. שולחים אותם לבית ספר, רושמים אותם למיטב החוגים שאנו יכולים כדי להעשיר את עולמם ולתת להם את נקודת הפתיחה הטובה ביותר האפשרית שניתן וזה נתון יציב שכולנו מסכימים בפה מלא עליו. עוד נתון כזה הוא שמערכת החינוך בארץ ובעולם המערבי מותירה הרבה מקום לשיפור. העובדה כי כל ילד שלישי היום מוגדר כבעל הפרעת קשב וריכוז, ורופאים מחלקים כדורים כמו סוכריות היא בלתי ניתנת לערעור. כל אותם הילדים אשר מתויגים באופן שגוי, לא היו חווים כל בעיות בסביבה אחרת מתאימה יותר. אם ילדכם היה בא אליכם ואומר לכם שהוא רוצה להיות שחקן כדורסל וכדי להתקבל לקבוצה עליו לקחת מידי יום קוקאין הייתם מסכימים? בוודאי שלא. לתת ריטלין (בן דוד של קוקאין) כדי שמערכת החינוך תצליח לבצע את תפקידה זה בדיוק אותו ההיגיון. ההיגיון הבריא שאיתו התחלנו את כל התהליך אומר בואו נאמן את הילדים, נאמין בהם וביכולות שלהם ונעשה כל שביכולתנו להתאים את הילד אל המערכת בעזרת שיפור יכולתו, ובמקביל נפעל לשפר את המערכת שתפיק עבור הילדים של היום את המרב והמיטב האפשרי.

יעל שי דקל
מנהלת סניף תבונה נתניה

מתעניין בקורס? רוצה להתייעץ? מלא את פרטיך ויועץ של תבונה לחינוך חדש ייצור עמך קשר
אני מאשר לתבונה לשלוח לי למייל טיפים ועדכונים וידוע לי כי אוכל להסיר את עצמי מרשימת התפוצה בכל עת

הורים מספרים...

אפרת, אמא של אופק מספרת על תכנית היגיון ותקשורת

quats up
אחרי תכנית היגיון ותקשורת אופק כבר חצי שנה ללא ריטלין. אני רואה שינוי לטובה גם ביחס בבית וגם בבית הספר. אין התפרצויות יותר, הוא מקשיב, חברים שלא רצו לשחק איתו אומרים שאופק השתנה ובשבוע שעבר הוא קיבל הצטיינות בכיתה.

אני ממליצה לכולם, אפרתquats down

רוצים לשמוע ממקור ראשון?

icon callus התקשרו אלי: 052-6044465

סדנאות ואירועים

שאלות נפוצות


בחלק של שאלות נפוצות תוכל למצוא תשובה כמעט לכל שאלה שעולה לך בקשר לתבונה. סידרנו את השאלות לפי נושאים על מנת להקל עליך את החיפוש:

אימון והדרכת ילדים
אימון והדרכת הורים
הכשרת מאמנים לחינוך חדש
אימון והדרכת אנשי חינוך
שאלות כלליות

אתה מוזמן לשלוח לנו מייל עם כל שאלה נוספת שעולה לך אשר לא מצאת לה מענה לכתובת: info@tvuna-online.co.il.

מאמרים וטיפים


בחלק זה תוכל למצוא מאמרים וטיפים בעלי ערך רב. מאמרים אלה נכתבו ברובם על ידי מנהלי תבונה, אבירם היכל וגדי בן לביא, לאחר שנים של ניסיון ועבודה עם אלפי ילדים. תוכל לכתוב לאבירם וגדי פידבקים על מאמרים שקראת. הם ישמחו לשמוע ממך. 

בתבונה אנו מאמינים שצריך לחלוק עם אנשים כל ידע שיכול לעזור להם, ולא לשמור אותו כ"סוד מקצועי" בכספת פנימית כלשהי. אתה מוזמן להירשם לרשימת התפוצה שלנו ולקבל מאמרים וטיפים ישירות למייל שלך באופן קבוע.

לחץ כאן לקריאת המאמרים והטיפים >

הירשם לרשימת התפוצה שלנו
צור איתנו קשר

icon callus מוקד ארצי: 1-700-500-447

icon contact info@tvuna-online.co.il

צור עימנו קשר
אני מאשר לתבונה לשלוח לי למייל טיפים ועדכונים וידוע לי כי אוכל להסיר את עצמי מרשימת התפוצה בכל עת

סיפורי הצלחה

Tal Simchon

"סיימתי את קורס 'תקשורת'. אני מרגישה גאה בעצמי ובאבא שבעזרתו סיימתי. באתי לקורס בגלל קשיים של קשב וריכוז. בקורס למדתי המון דברים חדשים שלא ידעתי. הקורס עזר לי ללמוד בקלות ולתקשר עם אנשים ברור, להיות מרוכזת ולהיות 'פה'. למדתי איך להשיג מענה לתקשורת שלי ולהתעלם מדברים שמעצבנים אותי. תודה רבה לתבונה." טל ש.

לעדויות נוספות לחץ כאן

כל הזכויות שמורות לתבונה - חינוך חדש בישראל 2017
הכרת תודה ניתנת לספרייה של ל. רון האברד על הרשות לשעתק קטעים מעבודותיו המוגנות בזכויות יוצרים.
עוצב על-ידי פרומו - עיצוב פרסום ויח"צ